אני מה שהחבר'ה נוהגים לקרוא לו – דתי.. כן… נראה לי שהגיע הזמן להודות בזה…
ולכן במפגשים שלי עם חילונים, בשלב כזה או אחר זה דיי טבעי (ולפעמים גם קצת באשמתי..) שהשיחה גולשת לענייני דתיים חילונים,
וכך יצא שממש לא ממזמן כשפגשתי זוג חברים מאוד טובים מהמגזר החילוני באופן די צפוי נוצר בנינו בשלב מסוים מעין דיון שכזה (על פלורליזם דת מדינה וכדו') שהתנהל דווקא בצורה מאוד נעימה ונינוחה והיה מלא תובנות,
עד שבשלב מסוים הציג בפני הצד שמנגד שאלה מאירת עיניים שבאותו רגע לא הייתה לי אליה תשובה והבטחתי לעצמי ולו שבהזדמנות ראשונה שתהיה אשתדל לרדת לשורש העניין,
עוד באותו ערב בביתי עת הבטתי אל השמיים זרועי הכוכבים שבחצר הבריקה בראשי תשובה מדהימה לאותה שאלה, כל כך מצאה חן בעיני התשובה וכל כך ניצחת נשמעה היא בראשי עד שמיד התמלאתי תחושה מוזרה..כי..רגע, מה אם נגיד, יהיר שחצני ויומרני ככל שזה יישמע, שהתשובה הזאת באמת תשכנע אותם?,
מה אם נגיד (תאורטית לחלוטין! רק בשביל הספורט..) שהתשובה הזאת, בגלל היותה כה חזקה עקרונית ומהותית, תגרום להם לתהות ברצינות על חזרה בתשובה??
עוד אני עומד שם (ומשתעשע בדמיוני בתמונה של הבחור עם פאות ארוכות ואשתו עם כיסוי ראש) ניצת ממש מספר פסיעות ממני אחד מהשיחים הקטנים שבחצר בלהבה אדירה, והשיח בוער באש! בוער ובוער ואיננו אֻכָּל!..
ובעודי קרב אל השיח נשמע מיד מאיי שם מעל קול רועם ושמימי שאין לטעות בזהותו: "..תשמע דורון..אני אחסוך לך הפעם את כל הקטע של 'של נעליך מעל רגליך' כי אני פשוט ממהר, פשוט תקשיב לי ותקשיב לי טוב!, עדיין לא הגיע העת.. ובכלל.. הזוג הזה ספציפית, אני אוהב אותם בדיוק כמו שהם, אם אתה משנה לי אותם, אני לא סולח לך על זה, אפילו לא ביום כיפור! זה ברור?"…..
"בי אדוני, אלוהי, אל ייחר אפך בעבדך אך…" ניסיתי להסביר אבל הוא מיד היסה אותי
" נו!.. בחיית דורון!.. אי אפשר שהפעם זה יהיה בלי משא ומתן של חצי שעה? אני מאחר לפגישה השבועית עם אברהם יצחק ויעקב, מיד אחרי זה אני צריך לרוץ לעצור פיגוע של אלקעידה ברכבת התחתית של מוסקבה ואחרי כך יש את השידור החוזר של אבודים בערוץ 3… אז סגרנו?"
"כמובן אלוהי, כדבריך אעשה.." עניתי והלהבה שאחזה את השיח מיד נעלמה כלא הייתה מעולם ואני באותו רגע פניתי חזרה מהחלון אל תוך ביתי והבנתי שעלי לגנוז את תשובתי לנצח נצחים…
או לפחות עד למפגש הבא.. 🙂
(מוקדש לכל חברי הדתיים והחילונים בכל מקום שהם….)
4 Responses
מה אתה בעצם רוצה לומר? שאין לך תשובה?
אמונה זו אמונה. זה לא אמור לבוא לך מהרציו.
כך אתה מאמין שהעולם קיים ונברא.
וכך קבל את זה.
כל הניסיון למצוא הסברים נובע אולי מחוסר בטחון בעניין? באמונה אולי?
אני לא מאמין. כלומר אני לא מאמין בנכונות האמונה
אבל אני מודע לסגולותיה.
אז לא אני מחפש נכונות ורציו איפה שלא צריך…
🙂
אני חושב שלא הבנת אותי,
בוודאי שכל הסיפור הזה התחיל מכך שעלתה בראשי תשובה
ובאמת היא כל כך מצאה חן בעיני שזה הצית בדמיוני את המשך הסיפור
(שהוא..מן הסתם אכן דמיוני לחלוטין)
ובכל אופן אני דווקא, כמוך, גם מחזיק בדעה שאמונה פרושו להאמין ולא לדעת,
כי אם היינו יודעים בוודאות, לא היה מקום לאמונה וגם לא היה מקום לבחירה חופשית לכאורה
מצד שני, כן יש, לעניות דעתי, עד שלב מסוים, הרבה מאוד מקום לטעונים ודיונים שכליים לכאן ולכאן, והשאלה והתשובה ההיא פשוט משתייכות לאותו שלב
כך או כך בכל מקרה הקטע הזה התכוון להיות פשוט להעביר מסר סמוי לגבי פלורליזם שכל צד יכול לפרש אותה בדרך שהוא אוהב…אבל בעיקר פשוט לשעשע ולהצחיק
אבל לא שום דבר אחר… אז רצוי לא לקחת אותו ברצינות
בכלל, אם לא הייתי חושב שההוא מלמעלה גם חייך לפחות קצת כשהוא קרא את זה, לא הייתי מעיז להעלות את הדברים פה על הכתב, אם אני טועה לגבי זה אין ספק שהתחת שלי עכשיו לגמרי בצרות..
🙂
צדקת!
באמת אהבתי
ובאמת, אם אלוהים לא היה רוצה שאהיה כופרת בעיקר, למה הוא המציא את אפיקורס?
וברצינות. מאד אהבתי את הגישה הפלורליסטית. היא גם הגיונית מבחינת התפיסה הדתית, לדעתי. מכיר את הסטיקרים האלו, שתומכים באמונה באלוהים? כאילו, מה הם חושבים להם, המדביקים? שאלוהים לא יכול להסתדר בלי יחסי הציבור שלהם?
תשמעי..יש כל מיני צורות לעשות יחסי ציבור לאלוהים..
הנוצרים ומסעי הצלב הוא דווקא דוגמה מצוינת למסע יחסי ציבור כל כך משכנע שאפשר למות ממנו…. :smile_wp:
אבל דווקא את החבר'ה עם הסיטקרים אני מחבב, כלומר, כל עוד זה רק על המכונית שלהם ולא על של אחרים, נשמע לי עסקה מצוינת, כי הם פשוט מבטאים את רחשי ליבם ואחרים יכולים להסכים או לחילופין להשתעשע ואף אחד לא יוצא מופסד