אבא היקר

קשה כל כך לחשוב עליך, אחרי כל מה שעברת ב-8 החודשים האחרונים זה מרגיש כאילו בשבת איבדנו אותך בפעם השנייה, אבל עוד פעם נוספת שהתחילה ונמשכה כל כך הרבה זמן,

כל כך הרבה זמן סבלת ויש לנו את כל ההסברים הרפואיים והמדעיים למה, אבל את הלב ההסברים האלה לא מרצים, 

היית תמיד אבא שקט, הצלחתי להגיע אלינו בצורה העדינה והמיוחדת שלך, אם זה דברי התורה על פרשת השבוע שהיית יושב איתנו על הספה בכל שבת, המיץ תפוזים במיוחד בבקרים של החורף, והפטרוזליה שהכנת שנוסיף לסלט בשביל הבריאות,
החרוזים והשירים המצחיקים והעדינים שלך שאני לנצח אתקנא בהם, היית משורר בסתר וגם קצת בגלוי,
וידי הזהב שהיו לך, בכל בית שלך וגם שלנו כשעברנו דירה מפה ולשם באת וקדחת והברגת ותלית וסחבת והורדת והעלת והכל במרץ ובזריזות, גם כשכבר לא היית כל כך צעיר, זה לא עצר אותך, 

היית מסור לאמא והיית כל כך פשוט, וכל כך ישר, גם האמונה שלכם בקב״ה ובייעוד שלנו פה בארץ הייתה תמיד ברורה פשוטה וישרה.
וכל כך וקשה קשה לנו להבין איך סבלת כל כך, הרבה שאלתי את עצמי ואת אלוקים
– למה?
והדבר בראשון שעלה ונשאר במחשבתי הוא מאמר חז"ל על יסורים של אהבה,

נאמר במשלי: "כי את אשר יאהב ה' יוכיח", ורש"י שם מפרש: "יסורים של אהבה: הקב"ה מייסרו בעולם הזה בלא שום עוון כדי להרבות שכרו בעולם הבא יותר מכדי זכויותיו".
כלומר, יכול להיות שיבואו על הצדיק יסורים מבלי שהוא עשה חטא כלשהו כדי שלאחר מכן הוא יקבל שכר בעולם הבא

גם הרב סעדיה גאון אומר שהיסורים שבאים על הצדיק בעולם הזה הם כדי למחוק לו את עוונותיו, ולהרבות לו את שכרו בעולם הבא, ששם הגמול היותר גדול. 

והכוונה היא שכל מי שיש לו המון זכויות ומעט עוונות, לפעמים דווקא בגלל זה מתייסר יותר כדי שיגיע נקי לחלוטין לעולם הבא, ולכן הם מכונים ׳יסורים של אהבה׳

אבא אני בטוח שאתה עכשיו בגן עדן, ואתה שליו כמו שמגיע לך להיות,
אני בטוח שבתור ילד ואולי גם כאדם בוגר אמרתי ועשיתי דברים שפגעו בך, אני מבקש בהזדמנות אחרונה זו סליחה ומקווה שאתה מוחל וסולח לי, לנו,
אני מקווה שאתה גאה בנו ותמשיך להיות גאה במי שאנחנו
אנחנו אוהבים אותך ומתגעגעים אליך