איפה אני והעיר נפגשים?
כמעט… רק בדרכים
רק במעבר דרכה מיעד אחד אל יעד אחר
..לפעמים זה כל כך חמור עד שאני מוצא את עצמי מפספס בכוונה את האוטובוס
רק כדי שאהיה מוכרח ללכת ברגל ואוכל להרגיש קצת את הרחובות….
בין לבין תמיד אהיה בחלל סגור מרוכז במושא כלשהו, לא רחב במיוחד, לא רחוב במיוחד, לא עירוני בכלל
כל כך הרבה זמן, אולי שליש מהחיים אנחנו תמיד בדרך לאיזשהו מקום
אז איך זה שדווקא שם, במפגש הקצר שלי עם העיר, אני הכי רפוי,
כל כך נבול,
אך יכול להיות, אפילו אם זה רק לפעמים,
שדווקא באוטובוס אהיה ישוב, עם מבט מזוגג,
שקוע לחלוטין בתוך עצמי.
..אם אתם יכולים להרשות לעצמכם – לעולם אל תיסעו באותה דרך פעמיים…
