אי שם בשנת 1998, טרום עידן הפייסבוק, התחלתי להעלות טקסטים שלי לאינטרנט…
רציתי לספר לך… כשייתי קטן לעיתים קרובות הייתי שוקע בפתאומיות לתוך דמיון כלשהו
כולנו נתקלים במשך חיינו באנשים שונים שחלקם משאירים עלינו רושם יותר מאחרים אבל ברוב המקרים רק מעטים מהאנשים הללו מרשימים
הבעיה עם מפרצים היא שהם לא מופיעים בבת אחת היא גדלים לאט ובזהירות, מתגנבים אליך בשקט בשקט וככה אין לך
(זהירות פוסט ממש אבל ממש קצר!!!) אם פתאום הכל סביבך נראה כל הזמן בדיוק אותו הדבר, ללא שינוי, סימן שמשהו
כבר כל כך הרבה שנים שאני מחכה לרגע הזה … שנות הילדות אי שם הרחק מאחור וכבר מהחטיבה או התיכון,
יש פעמים, אדם נכנס אל חדר אפלולי גדוש אנשים ועושה הוא כפי יכולתו לפלס לו את דרכו שלו בניהם, ואומנם
השבת, לא רק כסופ"ש, לא רק כיום מנוחה, אלא גם כיום שהוא רוחני-דתי, כיום של התעלות ומשמעות עמוקה, של התנתקות
מתי זה קורה, שאתה מבין שהגוף שלך בוגד בך, שאתה כבר לא צעיר יותר, לא סוחב כמו פעם? איפה בדיוק
…כבר הרבה שנים שאני עושה סדר בחדר (זה אף פעם לא נגמר…) וכל פעם מוצא את התמונה הזאת מחדש במקום
