…אני חייב לכתוב משהו כשאני בנסיעה ברכבת,
לא משנה מה, פשוט.. פשוט חייב,
לא יתכן ככה פשוט נגיד..בממוצע 1/2 שעה או יותר רק לשבת ולבהות בנוף…
טוב.. בעצם דווקא כן 🙂
…..אבל בכל זאת…הייתי חייב,
…זה תמיד אותו סיפור,
יושבת מולי בחורה יפה ואני,
אני פשוט לא מסוגל לעשות כלום, אם אני אפנה אליה אולי יקרה משהו,
אולי אפילו סטירה בפנים אבל לעזאזל לפחות שכבר יקרה משהו!
היא הרי עולם ומלואו ! כל אדם הוא הרי עולם ומלואו ועם פנים כאלה היא בטח בנאדם מדהים..
אבל אני פשוט לא מסוגל..
..רק כתבתי את השורה הזאת והיא קמה לרדת..
הגיעה התחנה שלה.. הרכבת מאטה והנה היא יורדת…
…כל פעם בדיוק אותו הדבר…
